הקדמה
הדעה הרווחת בקרב הורים ומבוגרים אחרים היא שהיום חייהם של הילדים קלים. אין צורך להתייגע בנבירות בספרים, בחיפושים באנציקלופדיות ובשאר ספרי ייעץ. צריך רק ללכת לאינטרנט – והכל נמצא שם בלחיצת כפתור.
הכל נמצא שם? כמעט נכון. הרבה דברים אכן נמצאים על רשת האינטרנט. בלחיצת כפתור? לאו דווקא. לא לכל דבר אפשר להגיע בלחיצה של כפתור אחד, או בהקלקה אחת על העכבר. לפעמים צריך קצת יותר עבודה. לתלמידים בעבר היתה בעיה של חוסר במידע זמין. היה צורך ללכת לספריה, לדפדף באנציקלופדיות ועוד. לתלמידים היום יש בעיה הפוכה – המידע אמנם זמין, אבל ישנה הצפה בו. מאוד קשה למצוא בין כל אותם פריטי מידע את אלה הדרושים להכנת שיעורי הבית או למענה למשימות אחרות שניתנו במסגרת בית הספר.
לרשות הנוברים במיליארדי הדפים ברשת שמציעים מידע וסיוע מכל סוג שהוא – נועדו מנועי החיפוש השונים. מנועים אלה הם תוכנות שסורקות במהירות שיא דפי רשת רבים, ומקשרות את המחפש אל הדפים הרלוונטים עבורו. אבל לתוכנות, משוכללות ככל שיהיו, אין כיום תבונה. הן יכולות לתת מה שביקשו מהן, אבל לא יכולות לנחש מה בדיוק הצורך שעומד מאחורי הבקשה. כך מגיע המחפש בגוגל לתוצאות רבות, אבל רובן הגדול אינן רלוונטיות למה שהוא רצה לדעת, ולכן הוא טובע בים המידע.
גם לחפש צריך ללמוד
בשנים שבהן אני מנהלת בלוג, נפתח בפני פתח לראות מה אנשים מחפשים במנועי חיפוש. הפלטפורמה שבה אני כותבת את הבלוג מקשרת אלי את כל דפי הרשת שמהם הגיעו גולשים אל רשומות מסויימות בבלוג שלי, וביניהם גם דפי-תוצאות של מנועי חיפוש שונים. מתוך עיון באותם דפים אני יכולה לקרוא ולתאר לעצמי מה חיפשו הגולשים. מתוך כך שהגיעו לבסוף אל הבלוג שלי, אני מסיקה שבפעמים רבות – מנוע החיפוש לא נתן את המענה המבוקש. הגולש הגיע לשווא אל מחוזות זרים.
כמובן שאני לא יכולה לקבל מידע על זהותו של הגולש שתעה והגיעה אלי למרות רצונו, אבל מתכני השאילתות המבוקשות אני יכולה להסיק שהרבה מהתועים הינם תלמידים בחטיבת הביניים ובתיכון שמעוניינים להכין שיעורי בית, להגיש עבודת סיכום או ללמוד לקראת מבחן. יש בתי ספר שבהן מורים שנותנים משימה גדולה להגשה כשיעורי בית, הם גם נותנים הנחייה כיצד לכתוב את העבודה וכיצד לארגן אותה כך שתענה על הדרישות. מן הראוי שהמורים ילמדו גם, בשיעורים מיוחדים, את המיומנות הנדרשת בחיפושים ברשת. מיומנות כזאת תסייע רבות לתלמיד ולמבוגר שהוא יגדל להיות, למצוא ולסנן את המידע הדרוש לו.
עד שזה יקרה, אני מביאה עצות ודוגמאות מתוך אלה שנתקלתי בהן. כל הדוגמאות המובאות הינן מתוך מנוע החיפוש google כי הוא השולט בשוק חיפושי המידע כיום, אבל אני מניחה שהן יעזרו גם בחיפוש במנועים אחרים ברשת. הרשות נתונה לכל מורה והורה להעתיק את הרעיונות שכאן ולהביאן לפני תלמידיו.
בקצרה: אדם או תלמיד הניגש למשימת חיפוש מידע ותוכן ברשת האינטרנט צריך לדעת: איפה לחפש? איך לחפש? ומה לעשות עם תוצאות החיפוש?
איפה לחפש? ואיך בדיוק עובד מנוע החיפוש?
מנוע החיפוש הוא המקום הטבעי ביותר לחיפושים, אבל כדי לדעת להשתמש בו כדאי לדעת, לפחות בקווים כלליים, איך הוא עובד. כאמור המנוע הוא תוכנה שסורקת מיליוני דפים, מוצאת בהם את המילים שהתבקשו בשאילתה, ומקשרת אותם לגולש ב"תוצאות החיפוש". אבל היא לא מגישה אותם סתם ככה, אלא מסדרת אותם על פי דרגת חשיבות מסויימת, מתוך ניסיון להכניס את הדפים הרלוונטיים ביותר ראשונים.
המנוע מסדר את התוצאות על פי העדיפות הזאת:
1. כאשר כותרת הדף מכילה את המילים המבוקשות. הכותרת של הדף הן המילים שנמצאות בשורה הכחולה בראש דף האינטרנט.
2. התגיות (tags) שמצויות בחלק בדף האינטרנט שאינו גלוי לעין הקורא
3. מילים כפי שהקליד אותן המבקש צמודות זו לזו
4. אותן מילים כאשר מילים אחרות מפרידות ביניהן
בכל אחת מן הקטיגוריות הללו יש גם סדר פנימי בין התוצאות ואותו קובע בעיקר פרמטר שנקרא "קישוריו?ת". הנוסחה המתמטית המדוייקת אינה חשובה, אבל חשוב העיקרון שככל שיש יותר דפים שמקשרים אל דף מסויים – ערכו עולה, והוא יימצא גבוה יותר בסולם התוצאות שמגיש מנוע החיפוש. בוני האתרים יודעים את זה, ולכן יש אתרים שהצליחו לדחוף את עצמם במעלה סולם החיפושים. ויקיפדיה הוא דוגמה לאתר כזה.
עם כל זה, לפעמים לא כדאי לפנות למנוע החיפוש, ויהיה פשוט יותר למצוא את המבוקש באתר שייעודי לו. למשל מילים של שיר כדאי לחפש באתר של מילות שירים, סיכומים של נושא לימודי – באתרי סיכומים, וניבים וביטויים – באתרים שמיועדים להם. היכרות עם אתרים רלוונטיים נרכשת עם הזמן, ועם דיבורים עם אנשים אחרים שעסוקים באותן משימות כמונו. לפעמים אפשר להיעזר במנוע החיפוש כדי למצוא את האתר שיעזור לנו יותר טוב.
איך לחפש?
בלי מילות יחס: בגלל שהמנוע נותן גם תוצאות שמכילות את המילים שביקשנו לא ברציפות, אפשר ואפילו כדאי לוותר על מילות היחס: על, של, את,ל, ב, ועוד.
בלי מילות שלילה מי שמחפש לא לבכות על חלב שנשפך עלול לא לקבל דפים שבהם אותו בטוי כתוב בנוסח "אין לבכות על חלב שנשפך" או "אסור לבכות על חלב שנשפך".
להוסיף גרשיים כדי לחבר מילים אלה לאלה, ולא לקבל תוצאות שבהן מילים אחרות תקועות באמצע הביטוי שחיפשנו. לדוגמה "בית ספר" יתן רק דפים שבהם המילים הללו צמודות וסביר שאכן הכוונה לבי"ס, ולא לסתם בית במשפט אחד וספר במשפט הסמוך.
בלי מילים כוללות: "מידע" זה מה שנותן כל דף באינטרנט, "הסברים" זה מה שרבים מהם מפרסמים, "גוגל" הרי זה שם המנוע ולא יעזור להוסיף אותו, "ניבים" כדאי לחפש באתר ייעודי, "סיכומים" או "ניתוחים" נמצאים בהרבה אתרים, אבל בלי המילה הזאת לצידם. בשביל "תמונות" יש דף חיפוש מיוחד בגוגל, וכדאי לעבור אליו.
דוגמה: כאשר מחפשים קטע על אהוד מנור בויקיפדיה מגיעים להרבה תוצאות: פורומים, בלוגים, שיחות משתמש, אתרי-קשקשת שונים. אבל בהורדת מילת היחס "על", המילה הכללית "קטע" ושם האתר "ויקפדיה", ותוספת גרשיים, החיפוש "אהוד מנור" יקנה תוצאותו מועילות יותר. אחת התוצאות הראשונות שבהן תהיה הערך "אהוד מנור" בויקפדיה העברית.
לדעת כתיב נכון. נכון שהמנוע יכול לתקן, אבל לא תמיד הוא מבין שזאת שגיאת כתיב. "בריאת האולם" יכולה להופיע באתרים (למשל כאלה המפרסמים אולמי שמחות) ולא תספר כלום על בריאת העולם, אלא אם כותבים בדפים אחרים שגו גם הם באותה שגיאה.
לפעמים הוספת מילים ששייכות לתחום הידע המבוקש היא זאת שתסייע במציאה יעילה יותר. למשל "מידת הסבלנות" במקום סבלנות, או במקום שמות לכתוב "ספר שמות" או "חומש שמות" או "פרשת שמות" וכך להגיע ביתר קלות לאתרים שדנים בספר או בפרשה, ולא לאלה שנותנים רשימת שמות פוטנציאליים להורים טריים.
לסנן את התוצאות הרלוונטיות עבורנו – בשביל זה כדאי לקרוא את שתי השורות שנותן המנוע לכל תוצאה שהוא מביא. זה יחסוך קפיצות סתמיות לדפים מיותרים.
לבדוק גם בדפים הבאים שהמנוע מספק. לפעמים יש אתר מעניין, או רעיון מוצלח שמתחבאים באתרים שהיוצרים שלהם לא ידעו לדחוף אותם מספיק. כדאי לא להתעצל ולחפש מעבר לעשר התוצאות הראשונות.
מה לעשות עם התוצאות?
גם אחרי שמצאנו תוצאות עוד נשארה עבודה – לקרוא את התוכן שהגענו אליו ולבחור את הדברים הרלוונטיים, לא להסתפק במקור אחד (כדאי גם לא להסתפק בחיפוש אחד, ולנסות כמה אפשרויות של חיפושים כדי להבטיח שלא נעלם מאיתנו מידע חשוב) לשמור קישורים לכל מקור שחיפשנו בו כולל התאריך שבו העתקנו, כדי לציין אותם בעבודה ובביליוגרפיה שלה. צריך לדעת לצטט כראוי וגם איך לנסח מחדש במידת הצורך, וכן ליישב סתירות אם אלה נמצאו בין המקורות השונים שמצאנו. אבל על כל אלה - צריך לכתוב כבר מאמר אחר.
